החיים זה סלט חצילים.

כחובב אוכל בכלל וחצילים במיוחד, עליתי לרגל לחמותי. טעם סלט החצילים שלה אינו דומה לשום סלט אחר שטעמתי. הייתי חייב ללמוד כיצד היא עושה זאת. תוך כדי מעקב קפדני אחרי תהליך ההכנה הסודי (הסודות שמורים במערכת) זכיתי לכמה תובנות שאשמח לחלוק אתכם.

סוד אחד, שראוי לגלות אותו, נמצא בתהליך עצמו. הסוד הוא – פשוט סבלנות!

סבלנות בתהליך הקלייה, הקילוף, הניקוי, הגרת הנוזלים וכד’. הבנתי, שאני כנראה, לא אצליח להכין כך סלט חצילים, כי אין לי את הסבלנות הנדרשת. עוד הבנתי שכמו בהכנת סלט חצילים ישנם עוד הרבה דברים בחיינו שלא מצליחים (לדעתנו) כי פשוט לא היתה לנו הסבלנות הנדרשת לכך.

קראתי לא מזמן שוב בספרו הנפלא והמומלץ של סטיבן קובי –
“שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד” ופתאום, תוך כדי צפייה באומנות הכנת סלט החצילים של חמותי, הכול התחבר לי.

לא פעם אנחנו נשאלים על ידי הלקוחות שלנו במה נבדלים הקורסים למקצוענים שלנו מקורסי מכירות אחרים. אנחנו יודעים שיש הבדל, בעיקר משום שבוגרי הקורס מדווחים, כי הקורס השפיע משמעותית לא רק על כישורי המכירות שלהם אלה על חייהם ועל הזוגיות שלהם. אבל עד לאותו רגע שבו צפיתי מוקסם בשלבי הכנת החצילים, לא הצלחתי לשים את האצבע על ההבדל המהותי.

מה שהבנתי פתאום – שאנחנו, בעיקר במערב, שינינו משמעותית את דרך חיינו.  והשינוי הזה משליך על הכול. על העבודה שלנו, הזוגיות, הדימוי העצמי, תחושת האושר וההצלחה. השינוי שעברנו הוא כל כך דרמטי שנראה ששכחנו איך התנהלו החיים רק דור אחד לפנינו. רובנו התנתקנו מהברים הבסיסיים ביותר – כמו סדר הדברים הטבעי או הקצב הנכון של החיים. לא פלא שאחוז המתגרשים כיום נמצא בעליה, שאחוז האנשים שאינם מרוצים מחייהם נמצא בעלייה. שרווחי חברות התרופות המספקות תרופות נוגדות דיכאון מרקיעים לשחקים. ולהבדיל אולי אלפי הבדלות, שאיש המכירות כיום נתפס כמניפולאטור, תככן, שיעשה הכול על מנת להכניס יד לכיסו של הלקוח.

סטיבן קובי , מתברר, חקר לעומק את הספרות הנוגעת להצלחה (משנת 1776 ואילך),
והגיע למסקנה שיש שתי תפיסות עיקריות להצלחה. התפיסה הראשונה והמיושנת יותר, לה קרא – “האתיקה של האופי”, והחדישה יותר שמובילה עד לימינו אנו קרא – “האתיקה של האישיות”.

“האתיקה של האופי” – מלמדת שקיימים עקרונות בסיסיים לחיים אפקטיביים, וכי הדרך היחידה לחוות הצלחה אמיתית ואושר בר קיימא היא במיזוגם של העקרונות האלה באופיו הבסיסי של האדם.

“האתיקה של האישיות” – מלמדת כי ההצלחה היא יותר פונקציה של האישיות, של הדימוי הציבורי, של עמדות והתנהגויות, של מיומנויות, טכניקות ושיטות.

ישנם חלקים לא מבוטלים בגישה האישיותית שהם מניפולטיביים בבירור, ואפילו מטעים. עיקר הגישה לעודד אנשים ללמוד טכניקות מסוימות, כדי לגרום לאנשים אחרים לחבב אותם. טכניקות של העמדת פנים כמתעניינים בזולת, מתוך רצון להשיג ממנו משהו. לב ליבה של השיטה נעוץ בטכניקות של השפעה בנוסח הפיתרון המהיר, אסטרטגיות כוח, מיומנויות תקשורתיות וכד’.

נשמע לכם מוכר?
אני מניח שכל מי שהתנסה בקורס או סדנה למכירות/הצלחה/ניהול המבוסס על עקרי השיטה האמריקאית למכירות מבין על איזו אתיקה היו מבוססים עיקרי הקורס.

איני מזלזל חלילה או מקל ראש בטכניקות ומיומנויות הנלמדים בקורסים. נראה שהטכניקות ומיומנויות כמו צמיחה אישית, הכשרה במיומנויות תקשורת ולימוד בתחום אסטרטגיות השפעה, מועילות ואולי לפעמים אפילו חיוניות להצלחה. אלא שאלו, על פי קובי, הם קווי אישיות משניים ולא עיקריים.

כאשר איש מכירות או מנהל משתמש באסטרטגיות ובתכסיסי השפעה במטרה לגרום לאחרים לעשות כרצונו: לעבוד טוב יותר, להיות בעלי מוטיבציה גבוהה יותר, לסגור יותר עסקאות. אבל מאידך, האופי הבסיסי שלו לוקה בחסר בבסיסו ונגוע בצביעות, בחוסר כנות, ערכים ויושרה – הרי שבטווח הארוך אין לו סיכוי להצליח.

הצביעות תעורר אי אמון, וכל מה שיעשה, אפילו אם ייעזר בטכניקות הטובות ביותר של יחסי אנוש -יתקבל כמניפולציה. בסופו של יום זה לא ממש משנה עד כמה יכולת הביטוי שלו תהיה נפלאה, או כמה טובות המיומנויות שרכש. כאשר אין אמון רב או אין אמון כלל, יישמט הבסיס להצלחה מתמדת.

רק הטוב הבסיסי של האדם יכול להפיח חיים בטכניקה.

כאן אנו מגיעים אולי לעצם העניין. השינוי הכי משמעותי כיום בחברה שלנו הוא השינוי בקצב החיים. אנחנו מגיעים הרבה יותר מהר ממקום למקום, אנו נגישים בקלות רבה לזולת, אנו חשופים פי כמה וכמה למסרים שונים. הכול, אבל הכול, הרבה יותר מהיר כיום.

אחת התוצאות הרות האסון של קצב החיים שלנו היא – שאיבדנו את הסבלנות. תארו לכם שפעם, כשרצינו לומר משהו חשוב למישהו מרוחק מאיתנו, היינו שולחים מכתב (כותבים, מכניסים למעטפה, מדביקים בול, משלשלים לתיבה ומחכים לתשובה) היה הרבה זמן לחשוב עד שתגיע התשובה ועד שנאלץ לעשות משהו בנידון. כיום, שולחים מייל או מתקשרים בנייד ומקבלים תשובה מיד. אין זמן לתהליכים. הכל מיידי, כאן ועכשיו. כתוצאה מכך אנחנו מחפשים גם פתרונות מיידים לכאן ועכשיו. לא רק בעבודה שלנו, אלא בכל היבט בחיינו, ביחסים, בזוגיות, עם הלקוחות והספקים, עם הקולגות והכפיפים בעבודה. איבדנו את הסבלנות.

כתוצאה מהדרישה הבלתי פוסקת לפתרונות אינסטנט נולדה האתיקה של האישיות.

במרבית יחסי הגומלין קצרי המועד, אפשר להשתמש באתיקה של האישיות כדי להסתדר  וכדי ליצור רושם טוב בעזרת הקסם האישי ומיומנות העמדת פני מתעניין בזולת. אפשר ללמוד טכניקות מהירות וקלות, המועילות בטווח הקצר. אולם במערכות יחסים מתמשכות, אין ערך אמיתי  לתכונות משניות. בהעדר יושר אישי, ערכים ואופי מוצק, יגברו האתגרים האמיתיים של החיים בסופו של דבר (ויהפכו לקשיים) המניעים האמיתיים יצופו, ואת מקום  ההצלחה קצרת המועד תתפוס מערכת יחסים כושלת.

למי יש זמן כיום לפתח אופי? מי שם באמת על ערכים? מה זה בכלל ערכים, יושרה, אמון?

מה הפלא שאנחנו חווים תסכול מתמשך, שאנחנו הרבה פחות מאושרים, שחסר לנו סיפוק בחיים. כמה פעמים אמרתם לעצמכם שתתחילו בדיאטה, שתתחילו  לעשות כושר, שתקדישו יותר זמן למשפחה, לבן או בת הזוג. מה קורה לרוב המחשבות האלה? אצל רובנו הן מתפוגגות לאחר ניסיון קצר במקרה הטוב. למה? כי אין לנו סבלנות לתהליכים ארוכים.

כך גם ההצלחה שלנו ותחושת האושר שלנו. כאלו הם היחסים שלנו עם בני  הזוג ובעסקים. הכול רגעי וחולף. בדיוק כמו סלט חצילים תעשייתי, אינסטנט. למי יש היום סבלנות לשרוף, לנקות, לקלף, לקצוץ ולנקות אחר כך (וכמה מעט סלט חצילים יוצא בסוף!). למי יש סבלנות להצליח, לטפח יחסים, להיות מאושר?

 *לחץ/י כאן לקבלת פרטים על סדנת מכירות הבאה שלנו>>>